אתר in-italy
Iמ Italy website - אתר איטליה

אינאיטלי - פורטל המידע וההמלצות למזמינים חופשה טיול באיטליה.

מאכלים איטלקיים

המטבח האיטלקי הוא המטבח המפורסם והאהוב בעולם, ובוודאי בישראל. הטעמים, חומרי הגלם, הפשטות הגאונית של המנות מאד קולעת לחיך הישראלי ולמי לא בעצם?! יש משהו מנחם במטבח האיטלקי, משהו אימהי, משהו ביתי וקרוב.
מטבח איטלקי הוא שם כולל מאד, כיוון שלכל מחוז יש את המטבח האופייני לו ואת ההשפעות השונות שעיצבו אותו. המטבח הצפוני מתאפיין במנות בשריות יותר ובמטבח שנחשב עשיר וכבד, יותר שמן, וזה כמובן תוצאה של מזג אוויר קר והצורך בתבשילים מחממים, לעומת המטבח הדרומי שסובב יותר סביב דגים ואוכל "עני" שבמקורו הוא אוכל שצריך להשביע ולהזין ממרכיבים זמינים וזולים. 
אך הדבר המשותף לכל המטבחים האיטלקיים הוא השימוש בחומרי הגלם הזמינים, המקומיים, העונתיים והטריים, וכן שיטות הבישול המסורתיות שהם מקפידים עליהם ונשארים נאמנים למסורת.
אמנם המנות שהכי משוייכות עם המטבח האיטלקי הן הפסטה על גווניה והפיצה, אך יש עוד הרבה מעבר לפסטה ופיצה במטבח האיטלקי.
מנות רבות מעידות על מוצאן בעצם שמם, דוגמאת הפיצה נפוליטנה שהיא כמובן מנאפולי, סלט קפרזה מקפרי, פסטה בולונז מבולוניה, פרמזן מפארמה, פיצה רומאנה מרומא, ריזוטו מילנזה ממילאנו... והבנתם כבר את הרעיון.

המטבח האיטלקי מורכב מהשפעות שונות עם הקשר גיאוגרפי וגם סוציואקונומי. במחוזות הצפוניים למשל, ניתן להרגיש את השפעות המטבח האוסטרי, עם מנות שאופייניות יותר למטבח ההררי האוסטרו הונגרי, כגון תבשילים כבדים, קינוחים דוגמאת הבומבוליני, מעין סופגניה שמקורה במטבח האוסטרי. כך גם בסיציליה ניתן לראות בבירור את השפעת המטבח הערבי, חומרי גלם שנכנסו לשימוש במטבח הסיציליאני דוגמאת האורז, הזעפרן, פירות ההדר, ויש הטוענים שגם הגלידה האיטלקית המפורסמת, הג'לטו, מקורה במטבח הערבי. כמו גם השפעות מן המטבח הספרדי, שמקורן בכיבוש הספרדי, עת הגיעו החיילים הספרדיים אל חופי איטליה עם ספינות מצויידות בירקות ופירות שלא היו נהוגים בשימוש במטבח האיטלקי באותה העת, דוגמאת עגבניות, פלפלים, קקאו ועוד.
השפעות מן המטבח היווני, מן המטבח היהודי ואף מן המטבח הטורקי חדרו אל המטבח האיטלקי, וכך אט אט התגבש המטבח האיטלקי האהוב והפופולארי.

מסעדות איטלקיות נחלקות ל-3 קטגוריות: הריסטורנטה Ristorante, האוסטריה Osteria והטרטוריה Trattoria. וההבדלים ביניהם:
ריסטורנטה, היא מסעדה פשוט, מקום לבילוי צהרים או ערב, עם תפריט, עם מלצרים ושירות. האוסטריה היא מסעדה עממית, מסעדת פועלים, עם תפריט שהוא לרוב יהיה מצומצם מזה של מסעדה, שירות בסיסי ובעיקר מהיר, באים אוכלים הולכים, לא מקום בילוי שיושבים שעות אל השולחן ורמת המחירים נמוכה מזו של מסעדה. וטרטוריה היא גם מעין מסעדת פועלים או מסעדה ביתית, לרוב אין תפריט אלא המנות משתנות בהתאם למה שהמבשלת הכינה היום ולרוב יהיו אלה מנות בסיסיות ופשוטות, מקום שהוא אף בסיסי ופשוט יותר מאוסטריה, אם כי כיום הגבולות מיטשטשים, וקשה לפעמים לדעת מה היא אוסטריה, מה היא טרטוריה.
כאשר אתם יושבים במסעדה באיטליה, מומלץ לשאול מה הפיאטי טיפיצ'י Piatti Tipici, כלומר המנה הטיפוסית, או מנת הדגל של המסעדה, כי לכל מסעדה איטלקית יש את מנת הדגל שלה.

המאכלים האיטלקיים
הרשימה כמובן מאד ארוכה, לכן נרחיב פה מעט על מנות דגל איטלקיות, מוכרות וגם כאלה שכדאי להכיר:

פסטה
המאכל שהכי מזוהה עם איטליה, אחד המאכלים האהובים ולא משנה באיזה גיל. יש משהו מנחם במנת פסטה טובה, יש בה מן הביתיות אך היא יכולה להיות גם מנת גורמה ממש, הרוטב שמתלווה אליה ועוטף את הפחמימה, זה הביס המושלם, לא?! פירוש השם פסטה באיטלקית הוא בצק. האיטלקים מכינים את הפסטה בדרך כלל מקמח דורום שהוא הזן הקשה ביותר של החיטה. בחלוקה גסה לקטגוריות ישנה הפסטה היבשה Pasta Secca, עליה נמנים כל סוגי הפסטה המוכרת לנו, מצרך מדף בכל סופר. והפסטה הטריה Pasta Fresca, פסטה עבודת יד, פסטה ממולאת, כמו רביולי ונוספים, פסטה הדורשת קירור ובעלת תוקף קצר. מבחינה היסטורית, הפסטה הטריה כמובן קדמה לפסטה היבשה, הפסטה היבשה נולדה כצורך של סוחרים ערביים שנדדו בספינותיהם והיו צריכים לנייד מזון שיהיה עמיד לאורך זמן, והפסטה היבשה העמידה התפתחה למטרה זאת, ונראתה לראשונה באיטליה באי סיציליה במאה ה-9 לספירה.
קצת על שמות סוגי הפסטה המוכרים, רשימה חלקית בהחלט, כיוון שלאיטלקים יש עשרות סוגי פסטה ולכל אחת שם משלה, גם אם ההבדל בעיננו הוא מינורי:
ספגטי Spaggheti - הבסיסי, המוכר ואחד הכי אהובים, הפסטה הדקה הארוכה, סוג של אטריה. מקור השם הוא מן המילה Spagetto שמשמעותה 'חוט דק'. גם עליו יש וריאציות ועובי משתנה של האיטריה, הספגטיני היא איטריה מאד דקה, הספגטוני היא איטריה עבה ויש עוד. הרוטב הקלאסי שמתלווה אליה הוא רוטב העגבניות. אחת המנות הפשוטות והכי אהובות שיש.
מקרוני Maccheroni - מקרוני היא פסטה קצרה וחלולה, מעין צינור דק. בשנות השמונים בארץ כינו את הספגטי מקרוני, אך זאת טעות ישראלית ישנה. המקור הוא ככל הנראה מיוון, שהפעות ממטבחה ניתן למצוא במנות איטלקיות רבות. מנה קלאסית היא מקרוני גבינה, עם רוטב גבינה סמיך ועשיר. בארה"ב הפכו את זה למנת פאסט פוד שילדים אוהבים, הפך לקלאסיקה אמריקאית.
פנה Penne - הוא למעשה סוג של מקרוני, צינור חלול וקצר, אך הפנה הוא רחב יותר ממקרוני, כלומר החלק החלול גדול הרבה יותר והחיתוך בשני קצות הפסטה הוא אלכסוני. פנה באיטלקית משמעו 'נוצה' וזאת משום שצורת האלכסון מזכירה עט נוצה. מקורה של צורת פסטה זאת הוא בחבל קלבריה Calabria שבדרום איטליה. כמובן שגם על הפנה יש כמה גרסאות איטלקיות ולכל אחת שם משלה.
ריגטוני Rigatoni - גם היא פסטה חלולה וקצרה בדומה לפנה, אך קצוותיה ישרים ולא אלכסוניים, והצינור מעט רחב יותר מהפנה. שמו על שום טקסטורת הפסים שעל האיטריה, ריגאטי באיטלקית משמעו 'מפוספס'. הריגטוני נהוג להתלוות לרוטב בשרי, הצינור מתמלא בבשר וברוטב והביס מושלם.
פוזילי Fusilli - אחת מצורות הפסטה המפורסמות והפופולאריות, בפרט בארץ ובקב ילדים, אולי בשל צורתה שדומה לביסלי. הפוזילי היא איטריה קצרה ומסובבת שיוצרת מעין בורג. מקורה של הפסטה פוזילי הוא בחבל קמפניה Campania שבדרום איטליה. הפוזילי, כמו הרדיאטורי, בשל צורתם, עובדים טוב עם כל רוטב סמיך שנאסף אל בין הפיתולים ואוסף היטב את הרוטב אל ביס מושלם.
טאלייטלה Tagliatelle - אלה הן האיטריות הארוכות הרחבות אשר מגיעות סבוכות זו בזו.
לינגוויני Linguine - אטריות ארוכות כמו הספגטי אך שטוחות ורחבות בדומה לפטוצ'יני, אך פחות רחב ממנו. משמעות השם באיטלקית הוא 'לשון'. לינגויני מקורו בחבל קמפניה שבדרום איטליה, ולכן נהוג לאכול אותו בליווי פירות ים ודגים, כאופייני למקום ממנו הוא בא.
פפרדלה Pappadrelle - בדומה לטאליאטלה, גם הפפדרלה היא איטריה ארוכה ורחבה, יותר רחבה מהטאלייטלה ומבוססת ביצים. נהוג להגישה עם רטבי בשר כבדים.
פרפלה Farfalle - היא פסטת הפפיונים, פרפרים, וזאת גם משמעות השם באיטלקית 'פרפר'. מקורה של הפרפלה היא בצפון יוון ונפוצה במחוזות לומברדיה Lombardia ואמיליה רומאנה Emilia Romagna. בשל צורתה היא בעלת שני מרקמים, הכנפיים רכות והכווץ באמצע אל-דנטה. גם לפרפלה יש מיני וריאציות, ולכל ואריאציה שם משלה, לדוגמא, פרפלוני לאיטריה עם כנפיים גדולות יותר ופרפלון לקטן, בעיר מודנה היא נקראית בכלל סטריצ'טי. מוגשת לרוב עם רוטב בשרי, ראגו בולונוז או אחר. 
קונצ'יליאטה Conchigliette -קונצ'יליאטה באיטלקית משמעותה 'קונכיה', וזאת היא הפסטה בצורת הקונכיות, הצורה הכי מכילה שמערסלת את הרוטב בתוכה כמו בערסל. מתאימה עם כל סוגי הרטבים.
רדיאטורי Radiatori
- השם מעיד על צורתה של פסטה זאת, צורת רדיאטור, גוף מרכזי ממנו יוצאים דפדופים קטנים. הצורה המיוחדת של הפסטה מתאימה להרבה רטבים סמיכים, זאת כיוון שבשל צורתה, הרדיאטורי אוספת אל בין קפליה את הרוטב באופן מושלם.
רביולי Ravioli - הגרסה האיטלקית לכיסונים שאופיינית בכל כך הרבה מטבחים. מקור השם מן המילה Riavvolgere שמשמעותו באיטלקית 'לעטוף', 2 שכבות בצק הפסטה עוטפות את המילוי, והמילוי יכול להיות כל כך הרבה דברים, הקלאסים הם ריקוטה, תרד, בשר, אך יש עוד עשרות ווריאטציות של מילוי: בטטה, פטריות, ארטישוק, חלמון, ועוד. לרוב מוגש עם רוטב עדין או אף חמאה ופרמזן בלבד, כדי שהרוטב לא ישתלט על המילוי.
טורטליני Tortellini - דומה לרביולי, גם הוא פסטה ממולאת, אך צורת המילוי או יותר נכון העיטוף והקיפול ייחודית. אם השם רביולי מתייחס לעטיפה, השם טורטליני מתייחס למילוי. טורטליני מקורו במחוז אמיליה רומאנה שבצפון איטליה. טורטליני לרוב יהיה ממולא בבשר ולא בגבינות. 
לזניה Lasagna - על פי המקורות זהו סוג הפסטה העתיק ביותר שיש לו עדויות בהיסטוריה של המטבח האיטלקי. דפי פסטה רחבים המסודרים בתבנית בשכבות וביניהן בדרך כלל ראגו בשר ורוטב עשיר ומעל הכל המון גבינת מוצרלה. מקורה של הלזניה הוא בעיר נאפולי. הלזניה היא אחת המנות המסורתיות האהובות ביותר, גם על החתול גארפילד (וגם עלינו).
קנלוני Cannelloni - צינורות הפסטה הגדולות, למעשה סוג של לזניה רק בצינורות סגורים, אותם ממלאים במלית של ריקוטה, או ריקוטה ותרד, או בשר טחון, מעל הכל יוצקים רוטב עגבניות סמיך ומעל כל זה מוצרלה מגורדת, כך שמתקבלת מנה שדומה ללזניה רק ארוזה בצינורות פסטה במקום להיות מסודרת בשכבות.
ניקי Gnocchi - נהוג לשייכו לקטגוריית הפסטה על אף שהוא שונה, במרכיביו, באופן הכנתו ובזמן הנדרש לבישולו. משמעות השם ניוקי באיטלקית הוא כופתאה, והניוקי עשוי לרוב מתפוחי אדמה בשילוב קמח דורום או סולת וביצה. בישול הניוקי הוא מאד קצר, הרבה יותר קצר מבישול הפסטה. מוגש עם רוטב עדין בדרך כלל.

.

הרטבים
בלי הרוטב, הפסטה היא פשוט נייטרלית, חתיכות בצק, ולא לשם כך התכנסנו. את הפסטה עושה הרוטב שלה, ומה הם הרטבים שמאפיינים את המטבח האיטלקי? כמובן מבוססים על עגבניות, הכוכב של המטבח האיטלקי, על שמנת, חמאה, בשר, גבינות ותרד, וכמובן עשבי תיבול פופולאריים למטבח האיטלקי והם הבזיליקום והאורגנו. הרטבים צובעים את הפסטה בצבעי הדגל - אדום (עגבניות), לבן (אלפרדו ורטבי שמנת או חמאה) וירוק (פסטו ותרד). ואלה הרטבים האיטלקיים הפופולאריים, רשימה חלקית כמובן, יש הרי עשרות, אך זהו הבסיס.

פומודורו Pomodoro - רוטב העגבניות הקלאסי, הבסיסי, זה שילדים ומבוגרים כאחד אוהבים, שעוזר לשלוק את הספגטי בתנועת יניקה שמלכלכת את כל הפנים ברוטב אדום וטעים. באיטליה הוא עשוי תמיד מעגבניות טריות, חלילה לא מרסק משומר, ובליווי תבלינים מן המטבח האיטלקי, האורגנו ואחרים.
נאפוליטנה Napolitana - הוא רוטב העגבניות, הפומודורו, אך בגרסה הנאפוליטאנית (מנאפולי), שהוא עשיר יותר בעשבי תיבול ובירקות שורש. ויכול לכלול גזר, פטריות, סלרי וכו'.
אלפרדו Alfredo - רוטב לבן על בסיס חמאה וגבינה. למעשה באיטליה לא נוהגים להתשמש בשם זה אלא 'פטוצ'יני אל בורו', פטוצ'יני בחמאה, וכיוון שהמנה הידועה נעשית עם פסטה מסוג פטוצ'יני
קרבונרה Carbonara - רוטב המלווה בדרך כלל את הפסטות הארוכות: הספגטי, לינגוויני, פטוצ'יני ודומיהם. מקורו של הרוטב בשמו המוכר הזה הוא במחוז לאציו, והוא מאד פופולארי ברומא. הבסיס לרוטב סמיך זה מורכב מביצה, נתחי חזיר/בייקון, פלפל שחור וגבינה קשה דוגמאת פרמזן או פקורינו או דומות. בארץ נוהגים להכינו גם ללא הבייקון, עדיין שומר על טעם ומרקם עשיר.
בולונייז Bolognese - ובאיטליה מוכר כראגו בולונייז Ragu alla Bolognese, כלומר ראגו, רוטב בשרי עשיר, מבולוניה שבצפון איטליה. כמו מרבית המנות הבשריות, ה"כבדות" יותר, מקורן בצפון, בשל מזג האוויר הקר יותר והשפעות המטבחים האוסטרים והסלאביים. הבולונייז המקורי מורכב מבשר טחון, רוטב עגבניות, ירקות שורש ויין אדום, שמן זית כמובן, אך גם חמאה וחלב. באיטליה נהוג להגישו עם פסטות רחבות כמו הטאלייטלה.
פסטו Pesto - הוא ממרח יותר מרוטב, אך משמש כרוטב למנות פסטה, וגם כממרח לכריכים ומנות נוספות. מקורו במחוז ליגוריה. משמעות המילה פסטו באיטלקית היא 'כתוש' או 'לכתוש', ואמנם הפסטו המקורי מכיל בזיליקום טרי, שום, צנוברים, שמן זית וגבינת פרמזן (או גבינה קשה מאותה משפחה), קיימים היום עשרות אם לא מאות גרסאות לפסטו, פסטו על בסיס נענע, שמיר, סלרי, כוסברה וכן הלאה. 
אליו אוליו Aglio Olio - הבסיס של הבסיס, שום ושמן זית, וכשחומרי הגלם טובים, הפסטה, שמן הזית והגבינה המגורדת מעל, כשכולם איכותיים, מי צריך יותר מזה. כמה פשוט ככה טעים.
ארביאטה Arrabiata - ובתרגום לאיטלקית: 'עצבנית', רמז לחריפותה. מקורו של רוטב הארביאטה הוא, איך לא, בעיר נאפולי, וכמו נאפולי, גם רוטב הארביאטה בועט ומרים את המנה בפשטותו. מבוסס על עגבניות טריות, צ'ילי, שום ושמן זית.
קאצ'ו אה פפה Cacio e Pepe - קלאסיקה רומאית, מנה מאד פופולארית בבירה האיטלקית, ומוגשת לרוב כמנה ראשונה. משמעות השם הוא גבינה ופלפל. מדובר במנה פשוטה מאד אך גאונית, שוב, רק חומרי גלם איכותיים, הפסטה, לרוב ספגטי, הגבינה בדרך כלל פאקורינו, והפלפל נגרס טרי ולא חלילה באבקה. בבישול עם חמאה נוצר רוטב קרמי ועדין, אליו מוסיפים את הספגטי לערבוב נוסף במחבת על מנת שהרוטב יעטוף היטב כל איטריה ואיטריה. מנה חובה ברומא. 

.

מאכלי אורז
אורז נפוץ בצפון איטליה, ושדות אורז רבים יש בעמק הפו. גידולי האורז נפוצים פה עוד מאז המאה ה-16, ובמטבח הצפון איטלקי יש לאורז הרבה מקום. מאכל האורז הנפוץ ביותר הוא הריזוטו.
ריזוטו Risotto - קלאסיקה איטלקית, מנת אורז שמבושל באיטיות בתוך ציר עד למרקם דביק וקרמי. הריזוטו עשוי מאורז עגול עשיר בעמילן והבישול האיטי עוזר לו לשחרר עמילן ברמה גבוהה, כך מתקבל המרקם הרצוי של הריזוטו. הריזוטו מוגש באיטליה כמנה ראשונה והוא אופייני למטבח הצפון איטלקי, במחוזות לומברדיה ופיימונטה, בהם נמצאים מרבית גידולי האורז של איטליה. מנת ריזוטו לרוב עשירה בחמאה. כמה ממנות הריזוטו המוכרות באיטליה הן: בראש ובראשונה, ריזוטו א-לה מילנזה Risotto alla Milanesa, כלומר ממילאנו, מנה שעשויה במקור עם שומן חזיר, ציר בקר, יין לבן והכי חשוב זעפרן. ריזוטו אה פונגי Risotto alla Fungi עם הרבה חמאה ופטריות ויין לבן. ריזי א ביזי Risi e Bizi הוא ריזוטו עם אפונה, ונכון, גם לא מעט חמאה. ריזוטו א-לה זוקה Risotto alla Zuka הוא ריזוטו עם דלעת, גבינה ומתובל האגוז מוסקט, מנה בעלת גוון מתקתק. ריזוטו אל נרו די ספיה Risotto al Nero di Sepia היא מנת ריזוטו שחורה, הצבע השחור מתקבל מהדיו של הדיונון. ועוד כהנה וכהנה מנות ריזוטו שנפוצות באיטליה, כאשר במטבח של מילאנו וכן במטבח של טורינו, הריזוטו היא מנת דגל.

ארנצ'יני Arancini - מאכל אורז נוסף ומוכר מגיע דוקא מדרום איטליה, ממחוז סיציליה. השם ארנצ'יני משמעו 'תפוז' והוא ניתן למנה בזכות צורתה העגלגלה והזהובה. הארנצ'יני הם כדורי אורז, שבליבם מילוי כלשהו, לרוב סוג של מילוי בשרי דוגמאת בולונז, או כדור גבינה. כל זה מצופה בפירורי לחם ומטוגן בשמן עמוק, מה שמעניק לו את המראה הזהוב הג'ינג'י. הביס פריך ונימוח בו זמנית. קלאסיקה סיציליאנית.

.

בשר ותבשילים
מנות ותבשילי בשר כבדים יותר ואופייניים יותר למטבח של צפון איטליה, וניתן להרגיש בו מן ההשפעות של המדינות השכנות, בעיקר של אוסטריה.
אוסובוקו Ossobuco
- תבשיל בשר משוק עגל שמקורו במחוז לומברדיה בצפון איטליה, מנה טיפוסית במילאנו, בירת המחוז. העגל מבושל בבישול איטי ביין אדום ועשבי תיבול, ונהוג להגישו בליווי ריזוטו מילנזה ורוטב על בסיס פטרוזיליה, שום וגרידת לימון הקרוי גרמולטה.
קרנה פיזיולה Carne Pizzaiola - מנת בשר "בסגנון פיצה" וכנראה מרמז לסוג הרוטב שעשוי עגבניות, שמן זית, שום, אורגנו, מרכיבים דומים לרוטב העגבניות המשמש בהכנת פיצה. המנה, הקרויה בקיצור גם רק פיזיולה, עשויה מנתח בשר שמבושל בישול איטי ארוך ברוטב עד לקבלת מרקם רך ונימוח. מנה אופיינית לעיר נאפולי.
קוטצ'ינו מודנה Cotechino Modena - היא מנת נקניקיה מהעיר הצפונית מודנה, שבעמק הפו. בהחלט ניתן לראות את השפעות המטבח האוסטרי במנה זאת. הנקניקיה השמנה והעשירה מוגשת צלויה לצד פירה או ירקות בדרך כלל. 
קוטולטה א-לה מילנזה Cotolleta alla Milanese - היא הגרסה האיטלקית לשניצל הוינאי. אך שלא במו בשניצל המסורתי, הקוטולטה ממילאנו אינו עשוי מחזה עוף אלא מנתח של בשר עגל, וכן כמו בשניצל המסורתי, הוא דפוק לכדי השטחה ומצופה בביצה ופירורי לחם ואז מטוגן עד להזהבה.

.

סלטים ומנות צמחוניות
קפרזה Capreza - או אינסלטה קפרזה,הוא סלט שמקורו באי קפרי, כפי שמעיד שמו, ונפוץ באיטליה וגם מחוצה לה. הקפרזה הוא שילוב של עגבניות טריות, בזיליקום טרי, כדורי גבינת מוצרלה צעירה ומעל הכל שמן זית איכותי וחומץ בלסמי מצומצם. מנת פתיחה קלאסית.
פנצנלה Pancela - הוא סלט ירקות המכיל עגבניות, מלפפונים ובזיליקום וכפי שמעיד שמו, כם לחם יבש, Pan באיטלקית משמעו 'לחם'. הרוטב שמורכב משמן זית איכותי וחומץ, עוטף את הלחם היבש וזה סופח אליו את הטעמים המצויינים של המרכיבים הפשוטים אך האיכותיים. מקורו של סלט הפנצלה הוא בעיר פירנצה שבמחוז טוסקנה.
מינסטרונה Minestrone - מנה איטלקית קלאסית וקדומה, שמקורה ככל הנראה ברומא. המינסטרונה הוא מרק אך מאד עשיר, כמעט תבשיל, סמיך ומנחם, מנה קלאסית ליום חורפי. המינסטרונה מורכב ממיני ירקות כמו עגבניות, בצל, סלרי וגזר, בשילוב קטניה, עדשים בדרך כלל, ובתוספת פסטה. מנה משביעה, ארוחה שלמה בתוך מרק.
קרצ'יופי א-לה רומאנה Carciofi alla Romana - מנה קלאסית של המטבח הרומאי, ונפוצה מאד ברומא. מנה צמחונית טעימה של ארטישוקים, הלבבות, נקיים מן העלים, חלוטים ולאחר מכן ממולאים בתערובת של עשבי תיבול ושום, ומבושלם בשמן זית ופלפל שחור.


Powered by Israel-Greece.com & Clickgo.co.il